לא לזה התכוונתי, הבנתי את הקטע עם המצבים הקיצוניים. אני מדברת על האזור שקרוב (אם מסתכלים על גרף) לK* (כלומר, K שקצת קטן יותר או קצת גדול יותר מK*). אם K* מתאים בדיוק בשביל לכסות את הגידול באוכלוסייה ואת הפחת, איך יכול להיות שאם נגדיל את כמות ההון זה לא יספיק? יש עכשיו יותר הון, אבל האוכלוסייה לא גדלה, אז זה תלוי רק בכמות הפחת- האם היא גדולה יותר או קטנה יותר מהגידול בK ואין לנו דרך לדעת את זה באופן כללי (או שכן ופיספסתי את זה ואז הכל יהיה מובן).
מהצד השני- אמרת שאם נקטין את K זה יגדיל את התצרוכת לעובד. איך? יש עכשיו פחות הון, איך אפשר לצרוך יותר אם עדיין רוצים לחסוך את הכמות הדרושה? חוץ מזה, אמרת שאם K קטן יותר אז היחידה האחרונה של K תייצר יותר מהסכום של N ודלתא וזה יהיה מעט מידי- למה? אם זה באמת יותר ממה שצריך, איך זה קצת מידי? זה לא פשוט גורם לתצרוכת להיות גדולה יותר? (כי ההשקעה נשארת אותו דבר והתוצר גדל) ואז זה דבר טוב לא? השאיפה של הפרטים היא לצרוך כמה שיותר לא?