אתה אומר בסרטון שאם הממשלה מגדילה את המיסים ואת הצריכה שלה (G), באותו סכום, אז בהכרח הC קטן.
אבל אם לצורך העניין כל הגידול בG זה גידול במשכורות שהיא משלמת לאזרחים, אז הכסף חוזר באופן עקיף לאזרחים, ולכן הC לא ישתנה. ייתכן שהוא אף יגדל, אם לצורך העניין הממשלה תשכור אנשים שעד כה לא עבדו, או לא קיבלו משכורת גבוהה, ועכשיו הם יכולים לצרוך יותר. כך הC יכול אפילו לגדול, אם למשל המיסים נלקחו מעשירים שגם ככה חסכו את הכסף, וניתנו לאנשים שעכשיו צורכים יותר.
היי אופיר,
התצרוכת הפרטית C תלויה בהכנסה הפנויה. ההכנסה הפנויה שווה ל-Y (שהוא קבוע) פחות המיסים נטו. אם המיסים נטו גדלים, ההכנסה הפנויה בהכרח קטנה ולכן התצרוכת הפרטית קטנה.
זה לא תלוי אם הממשלה מגדילה את ההוצאות שלה ע"י תשלום משכורות או ע"י קניות מפירמות (שמשלמות משכורות). הזהות Yd=Y-Tnet היא זהות חשבונאית שתמיד מתקיימת.
כן, אבל בדוגמא שאני מביא, הY עצמו גדל באותו גודל שהTNET גדל, כי כל העליה במיסים הולכת לתשלומי שכר (שמעלים את ההכנסה הנובעת של הממשלה, ולכן את התוצר). ואז יצא שהתוצאה של המשוואה לא משתנית. אני לא מבין איך אפשר להתייחס למיסים ככאלו שמורידים את ההכנסה הפנויה,במנותק מהשאלה מה עושים איתם בפועל. ברוב המקרים אם ההוצאות של הממשלה גדלות, הן יגדילו את התוצר (למעשה גם אם זה יהיה קניות מפירמות ולא שכר לעובדים, זה יגדיל את התוצר, כי אמנם זה לא יופיע בערך המוסף של הממשלה, אבל זה יופיע בערך מהוסף של הפירמות).
היי אופיר,
במודל הקלאסי שאותו אתם לומדים עד פרק 7, Y הוא אקסוגני וקבוע. זאת הטעות שבגללה אתה מתבלבל.
במודל הקיינסיאני (פרקים 8 ו-9) אתם תלמדו איך עלייה ב-G וב-T יחדיו משפיעה על התוצר.