10. במשק שלוש תכניות השקעה. הראשונה בהיקף של 1,000 עם שיעור תשואה פנימי של 10%, השנייה בהיקף של 2,000 עם שיעור תשואה פנימי של 8%, והשלישית עם שיעור תשואה פנימי של 12% והיקף השקעה של 1,500. היצע החיסכון הפרטי נתון על ידי SP = -500 + 0.2(Y-T). בנקודת המוצא היה המשק בשיווי משקל עם תקציב ממשלה מאוזן, כשההכנסה הפנויה שווה ל-20,000. בשל אילוצים קואליציוניים, נאלצה הממשלה להגדיל את הוצאותיה בסכום של 2,000 ולקצץ במסים בערך של 1,000. כתוצאה מכל אלה:
א. הריבית במשק תעלה מ-8% ל-12%
ב. הצריכה הפרטית במשק תרד ב-100 ללא תלות מה יקרה לריבית.
ג. הריבית במשק לא תשתנה וההשקעה תרד בערך הגידול בהוצאות הממשלה (2,000)
ד. הריבית במשק תרד בשל הגירעון שייווצר בתקציב הממשלה.
ה. היקף ההשקעה במשק ירד מ-3,500 ל-1,700
שאול קלארמן
12.08.2022
תגובות
ניר חן
, הטכניון
12.08.2022
היי שאול,
אתה צפית בשיעורים על ההשקעות ושוק ההון הראשוני? כי שמה אני פותר בדיוק שאלות כאלו
אתה צפית בשיעורים על ההשקעות ושוק ההון הראשוני? כי שמה אני פותר בדיוק שאלות כאלו
שאול קלארמן
12.08.2022
צפיתי ואיני זוכר משהו דומה. אשמח אם תפנה אותי להרצאה המדוברת או לפתרון ספציפי של שאלה זו.
ניר חן
, הטכניון
12.08.2022
היי,
הסברתי בשיעור שפירמה תרצה להשקיע בפרוייקט כאשר כאשר הריבית נמוכה יותר משיעור התשואה הפנימי.
זה אומר שכאשר הריבית גבוהה מ-12%, לא נשקיע באף פרוייקט.
כאשר היא בין 10% ל-12% (לא כולל) נשקיע רק בפרוייקט השלישי.
בין 8% ל-10% נשקיע רק בפרוייקט הראשון והשלישי.
ומתחת ל-8% נרצה להשקיע בכל הפרוייקטים.
ולכן כאשר הריבית היא מעל 12% - לא יהיה ביקוש להשקעה.
בין 10% ל-12%, נרצה להשקיע רק בפרוייקט השלישי ואז הביקוש להשקעה יהיה 1500.
בין 8% ל-10% נשקיע בראשון ובשלישי ואז הביקוש להשקעה יהיה בסך של 2500.
ומתחת ל-8%, נרצה להשקיע בכל הפרוייקטים ואז הביקוש להשקעה יהיה 4500.
נתון שהממשלה שומרת על תקציב מאוזן, כלומר Sg=0.
ושההכנסה הפנויה שווה ל-20K, ולכן Sp=-500+0.2 X 20,000 = 3500
כלומר סך החיסכון שווה ל-3500 לפני השינוי. ולכן שיווי משקל יכול להיות רק ב-8%, כאשר נשקיע בפרוייקט הראשון והשלישי וחלק מהפרוייקט השני.
הממשלה הגדילה את הוצאותיה ב-2000 (מה שמקטין את החיסכון במשק ב-2000) והורידה מיסים ב-1000 (מה שמקטין את החיסכון במשק ב-1000 כפול הנטייה השולית לצרוך = 800). כלומר סך החיסכון קטן ב-2800 ל-700 בלבד. במקרה כזה שיווי משקל יכול להיות רק בריבית של 12% שבה נשקיע חלקית בפרוייקט הראשון בלבד.
ולכן התשובה הנכונה היא תשובה א.
הסברתי בשיעור שפירמה תרצה להשקיע בפרוייקט כאשר כאשר הריבית נמוכה יותר משיעור התשואה הפנימי.
זה אומר שכאשר הריבית גבוהה מ-12%, לא נשקיע באף פרוייקט.
כאשר היא בין 10% ל-12% (לא כולל) נשקיע רק בפרוייקט השלישי.
בין 8% ל-10% נשקיע רק בפרוייקט הראשון והשלישי.
ומתחת ל-8% נרצה להשקיע בכל הפרוייקטים.
ולכן כאשר הריבית היא מעל 12% - לא יהיה ביקוש להשקעה.
בין 10% ל-12%, נרצה להשקיע רק בפרוייקט השלישי ואז הביקוש להשקעה יהיה 1500.
בין 8% ל-10% נשקיע בראשון ובשלישי ואז הביקוש להשקעה יהיה בסך של 2500.
ומתחת ל-8%, נרצה להשקיע בכל הפרוייקטים ואז הביקוש להשקעה יהיה 4500.
נתון שהממשלה שומרת על תקציב מאוזן, כלומר Sg=0.
ושההכנסה הפנויה שווה ל-20K, ולכן Sp=-500+0.2 X 20,000 = 3500
כלומר סך החיסכון שווה ל-3500 לפני השינוי. ולכן שיווי משקל יכול להיות רק ב-8%, כאשר נשקיע בפרוייקט הראשון והשלישי וחלק מהפרוייקט השני.
הממשלה הגדילה את הוצאותיה ב-2000 (מה שמקטין את החיסכון במשק ב-2000) והורידה מיסים ב-1000 (מה שמקטין את החיסכון במשק ב-1000 כפול הנטייה השולית לצרוך = 800). כלומר סך החיסכון קטן ב-2800 ל-700 בלבד. במקרה כזה שיווי משקל יכול להיות רק בריבית של 12% שבה נשקיע חלקית בפרוייקט הראשון בלבד.
ולכן התשובה הנכונה היא תשובה א.