פורומים
ראשיפורום כלכלהתורת המחירים ב' - חלק ראשון וחלק שני
דניאל
האוניברסיטה העברית
תורת המחירים ב' - חלק ראשון וחלק שני

שלום לכם,


תודה רבה על עוד קורס נפלא!


ברשותכם, יש לי מספר שאלות:


1.) אי ודאות – בעיות רציפות באי ודאות, סוף הסרטון: למה זו השיטה למצוא את ההסתברות המינימלית? אני חשבתי על לבנות אי-שוויון שיוודא שתוחלת התועלת תהיה גדולה יותר מתועלת של לא להשתתף (1000), ולבדוק עבור איזה אלפא אי-השוויון מתקיים. מה שאני לא מבין בשיטה שלך זה למה הוא צריך למקסם את התועלת מההגרלה. למיטב הבנתי, ההחלטה האם להשתתף בהגרלה או לא צריכה להתבסס על האם השתתפות היא יותר טובה מאי-השתתפות, ולא מהי ההשתתפות הטובה ביותר. איפה אני טועה?


ואחרי שסיימת את הדרך שלך, איך אתה יודע שאלפא זו ההסתברות המינימלית? בנית אי-שוויון שהראה שעבור כל אלפא גדול יותר מ0.23 אז שווה לו להשקיע כסף, או שפשוט הצבה \ היגיון בסיסי? בלי לבדוק את זה, איך ניתן לדעת שזו לא ההסתברות המקסימלית?  


ובלי קשר לכל מה שנאמר – כשאני נשאל "מה ההסתברות המינימלית", אני ישר חושב על לגזור לפי ההסתברות, גם אם זה משתנה אקסוגני שהשחקן לא בוחר.


2.) אי ודאות – ביטוח, סוף הסרטון: למה 2000 זה מלוא הביטוח האפשרי? כי זה שווי הרכב?


3.) שיווי משקל כללי – קו החוזה: האם ישנן נקודות יעילות פארטו בפונקציות תועלת נחמדות שלא מקיימות MRS1=MRS2? גם בקצוות התיבה התנאי הזה מתקיים?


4.) שיווי משקל כללי – תחרות משוכללת: למה חשוב להגדיר ש – Py=1? כי כל מה שחשוב זה יחס המחירים בין Px ל – Py, ולא המחיר האבסולוטי של כל אחד בנפרד?


5.) שיווי משקל כללי – תחרות משוכללת, דקה 12:30: באופן כללי, האם ניתן לבצע כל טרנספורמציה מונוטונית על פונקציות התועלת בשאלות של תיבת edgeworth? (כמו במחירים א')


6.) שיווי משקל כללי – תחרות משוכללת, דקה 20:30: איך אתה יודע שההשקה של שתי פונקציות התועלת לקו התקציב תהיה באותה הנקודה? לא יכול להיות שההשקה של u1 לקו התקציב תהיה בנקודה אחרת מההשקה של u2 לקו התקציב?


7.) משפט הרווחה השני: ההקצאה ההתחלתית (מענקים) יכולה להיות הנקודה היעילה פארטו עצמה, או שלא לזה מתייחס המשפט?


תודה רבה!


דניאל


ניר חן
אוניברסיטת בן-גוריון

היי דניאל,


1) לגבי השאלה הראשונה: דרך ראשון חשוב להבין שהפרט ממקסם תועלת. לכן בפתרון שלו אתה חייב לגזור לפי משתנה ההחלטה שלו (M) ולהשוות לאפס. הצבה (לאחר הגזירה) של M=0 תיתן לך את הנקודה בה הוא אדיש בין השתתפות בהגרלה לבין אי השתתפות.

בשיטה שלך אתה יוצר אי שיוויון עם שני נעלמים (M ואלפא) ואז יש לך אינסוף פתרונות כי ישנם אינספור צירופים של M ואלפא שגורמים לכך שהשתתפות בהגרלה עדיפה על אי השתתפות.

לגבי השאלה השנייה: האלפא שקיבלתי היא האלפא שעבורה הפרט אדיש אם להשתתף בהגרלה או לה. מכיוון שאלפא זאת ההסתברות לעליית מחיר המניה, מהיגיון בסיסי מקבלים שככל שאלפא גדול יותר תועלתו של הפרט גדלה. לכן הפתרון הוא עבור אלפא הגדולה ממה קיבלתי (אפשר להתעסק עם נגזרות שניות אבל זה מיותר ושורף זמן)

לגבי השאלה השלישית ובהמשך למה שרשמתי מקודם: מכיוון שמשתנה ההחלטה של הפרט הוא M ולא אלפא (כפי שרשמת אלפא אקסוגני, "קבוע"), אסור לך לגזור לפי אלפא.

2) כי זה 100% מהנזק האפשרי (גם אם הרכב היה שווה מיליון ש"ח, אם 2000 זה גובה הנזק אז ביטוח של 2000 זה ביטוח מלא).



ניר חן
אוניברסיטת בן-גוריון

3) יכולות להיות נקודות יעילות פראטו שלא מקיימות שוויון MRSים , לדוגמא המקרה של שתי הקוואזי ליניאריות הקעורות שפתרתי.

4) חשוב לנרמל את אחד המחירים כי יש דרגת חופש במודל (מחיר אחד יכול לקבל אינסוף ערכים והמחיר השני נקבע על פי הראשון). זה לא משנה אם אתה מנרמל את מוצר X או את מוצר Y וזה גם לא משנה אם אתה מנרמל אותו ל-1, 4 או 7. מטעמי נוחות נהוג לנרמל את מחיר Y ל-1.

5) כן, כי עקומות האדישות או הביקושים המרשליאנים לא משתנים בעקבות הטרנספורמציה.

6) כל הרעיון בהצגה הגרפית של תיבת אדג'וורת זה שנקודת הצריכה היא נקודה אחת שמשותפת לשני הפרטים , ממנה אפשר לראות את כמות X ואת כמות Y הנצרכות של שניהם. לכן זאת בהכרח אותה נקודה.

7) שאלה מצוינת. לא בטוח שאני יודע לענות עליה בודאות. הייתי שולח מייל למרצה ואם אפשר תעדכן אותי בתשובה :) 


×