אהלן,
בסעיף ד' בשאלה 7 ישנם מספר דברים שלא מובנים לי בפיתרון ואשמח להבהרה:
אם הציבור העביר 500 שקלים מפיקדונות העו"ש D1 ל-D2 אנו מבינים שD2 גדל ב-500, אך לא הסקת כלום על D1.
מדוע אנחנו לא מפחיתים את D1 גם ב-500 ואומרים כי זה שווה ל-1500 ? ולאחר מכן מחשבים את הרזרבה מחדש שתצא 900 ואז מחסירים אותה מהסכום הכולל (3000) ומקבלים שכמות ההלוואות היא 2100, כלומר שינוי של 100.
בנוסף, אתה הנחת בפיתרון שהרזרבה נשארת קבועה ושווה ל-1000.
מדוע אנו מניחים שהרזרבה קבועה ?
תודה :)
