הי ניר,
כשבנית את פונקציית הצריכה של הטווח הארוך, הסברת שN הוא גיל הפרישה והוא גם שווה לכמות השנים שבו עבדתי. אבל זה לא הגיוני ההשוואה הזאת כי אם לדוגמא אני פרשתי בגיל 67, לפי מה שאתה טוען זה אומר שאני גם עבדתי 67 שנים אבל זה לא נכון אני לא עבדתי 67 כי חלק מזה זה תקופת הילדות וכד' שבתקופה הזאת לא עבדתי בכלל ולא נכנסתי לשוק התעסוקה ולא קיבלתי בכלל הכנסות. משמע, שאני עבדתי רק חלק מה67 ולא הכל. לכן, היותר נכון לדעתי הוא להפחית את גיל הפרישה בגיל שבו התחלתי לעבוד וזה יהיה הכמות שבו אני עבדתי בסך הכל.
למה לא עושים כן? ואיך זה הגיוני מה שטענת שN הוא גיל הפרישה והוא שווה גם כן לכמות השנים שבו עבדתי?
