עכשיו הבנתי.
כאשר מדובר באחוזים "גדולים" (כלומר, לא כאלו ששואפים לאפס), אתה לא יכול לחשב את הגמישות ע"י אחוז השינוי בכמות חלקי אחוז השינוי במחיר כי גמישות היא תכונה נקודתית.
באופן יותר ספציפי: הוצאות הצרכנים הן PQ
אם Q גדל פי 1.5, בשביל שהוצאות הצרכנים לא ישתנה, P צריך להיות מחולק פי 1.5, או לחלופין מוכפל ב-2/3 (שזה 1 חלקי 1.5).
במקרה הזה P הוכפל פי 0.5 ולכן הוצאות הצרכנים קטנו (1.5 כפול 0.5 = 0.75)
הפער בידע אצלך הוא שאתה מחשב גמישות ע"י כך שאתה לוקח את אחוז השינוי בכמות ומחלק אותו באחוז השינוי במחיר. הדרך הזו נכונה רק כאשר השינויים שואפים לאפס (שכן גמישות היא תכונה נקודתית).
תחשוב על זה באופן הבא: הגמישות תלויה בנגזרת וגם נגזרת היא תכונה נקודתית. אתה לא יכול להשתמש בנגזרת כדי לחשב שינויים "גדולים" אלא רק שינויים ששואפים לאפס.
מקווה שירדת לסוף דעתי.