היי ניר,
בסרטון הראשון על שוק הכסף אתה אומר בהתחלה שככל שהריבית במשק גבוהה יותר, משקי הבית ופירמות יעדיפו לקחת את הכסף שברשותם ולהשקיע אותו בכלים מניבי ריבית.
ומצד שני בסרטון על השפעת הריבית על הביקוש לתוצר אתה אומר שהריבית משפיעה על I באופן שלילי. ובעצם סותר את מה שאמרת לפני כן.
אשמח אם תוכל להסביר לי מה לא הבנתי נכון פה.
שאלה נוספת לגבי הסרטון של "מדיניות במשק הנמצא בתעסוקה מלאה"
הרחבה מוניטרית במשק הנמצא בתעסוקה מלאה - איך הריבית תחזור בדיוק לאותו שיעור כאשר תמיד אפקט הקיזוז קטן יותר מהאפקט המקורי והקטנת הריבית זהו אפקט הקיזוז ?
היי אביחי,
לגבי השאלה הראשונה: אתה צריך להיזכר בהגדרה המדויקת של "השקעה" אותה אנחנו מסמנים באות I: ההשקעה היא כל המוצרים והשירותים שנועדו להגדיל את יכולת הייצור של המשק בעתיד. כלומר, כל המכונות/בניינים/משאיות וכו'. כלומר מדובר בהשקעה בהון פיזי.
"השקעה" בכלי מניב תשואה כמו אג"ח או מניה, לא נחשבת להשקעה במובן המאקרו כלכלי, כלומר היא לא נחשבת ל-I.
במילים אחרות, אם אני אקנה אג"ח ב-100 שקלים זה לא ייחשב להשקעה אבל אם אקנה מכונה ב-100 שקלים זה כן ייחשב להשקעה.
לגבי השאלה השנייה: כל העניין בתעסוקה מלאה שאפקט הקיזוז הוא לא אפקט קיזוז אלא אפקט "ביטול". כלומר הוא מבטל לגמרי את ההשפעה הראשונית שזה אומר שאף גודל ריאלי במשק לא ישתנה. זה קורה רק בתעסוקה מלאה.