שוב שלום,
תודה על המענה בתורת היצרן!
ברשותכם, יש לי גם מספר שאלות בנוגע לתורת הצרכן:
1. פרק 1, פתרון בעיית הפרט: אם יש מוצר אחד שהוא לא טוב, זה לא סותר את הנחת הטרנזיטיביות? (כי אז הגדלה של הכמות של המוצר הלא טוב תפגע בתועלת). כמו כן, אם יש מוצר אחד שהוא לא טוב, איך מתמודדים עם פתרון בעיית הפרט מבחינת מגבלת התקציב? (היא כבר לא תהיה XPx+YPy=I, אלא <=, לא?)
2. אפקט התחלופה ואפקט ההכנסה, EV ו – CV, דקה אחרונה של הסרטון: כשמדובר על "למנוע את השינוי" או "בהינתן שהשינוי קרה", הכוונה של שינוי היא בעיקר לשינוי במחירים, נכון? על זה צריך להיות הפוקוס שלנו?
3. באופן כללי, המקרה היחיד שבו אני עלול לחשוד שבפונקציית תועלת נחמדה אין פתרון פנימי (כלומר, השוואת MRS ליחס המחירים לא מספיקה), זה כש: א. אני מבחין בתחומים בפתרון ל – X או Y. ב. הפתרון ל – X או Y פשוט יצא שלילי. אני צודק?
4. גמישויות, העדפות הומותטיות: אני לא מבין את הרעיון של העדפות הומותטיות. הדרך שבה הגדרת העדפות הומותטיות נשמעת לי כמו תכונה שקיימת בכל פונקציית תועלת. הכיוון של ההעדפה נשמר בכל מקרה לאחר הכפלת שני הסלים בקבוע גאמא מסוים, לא? זאת פשוט תכונה של פונקציית תועלת. לערך האבסולוטי של סל מסוים אין משמעות, אלא רק לסדר, וכל פונקציה מונוטונית עולה משמרת את הסדר של העדפות הסלים, ובפרט גם הכפלה בקבוע גאמא. מה פספסתי פה?
5. גמישויות, העדפות הומותטיות: "כאשר ההעדפות הן העדפות הומותטיות, ה-MRS קבוע עבור כל יחס קבוע בין X ל – Y. לכן, אם נוציא קרן מראשית הצירים, לאורך הקרן הזאת היחס בין X ל – Y קבוע ולכן לאורך הקרן הזאת ה – MRS קבוע": הכוונה היא לכך שה – MRS קבוע לאורך הקרן, בלי קשר לפתרון בעיית הפרט, נכון? כלומר, אני יכול להוציא אינסוף כאלו מראשית הצירים, ולאורך כל אחת מהן ה-MRS קבוע, נכון? ובאופן כללי, איך הפרט הזה, ש – MRS קבוע לאורך הקרן, משמש אותנו במבחן?
6. משוואת סלוצקי, משוואת סלוצקי, דקה 11:00: לא הבנתי איך נקודת המבט הזאת נותנת מענה למצב שבו מחיר X יורד. כלומר, נראה שהסימן של (מינוס X כפול הנגזרת של איקס לפי I) לא משתנה אם מחיר X גדל או קטן, כי מחיר X לא מופיע בביטוי הזה. איפה אני טועה? כמו כן, לא ברורה לי הנקודה של "נקודת ההתחלה". למה זה רלוונטי לדבר על השוויון בין X היקסיאני לX מרשליאני בנקודת ההתחלה, כשבעצם נגזרת זה לדבר על שינוי בX.
7. תורת הצרכן: אם שינו את מחיר X, את מחיר Y או את ההכנסה, אני מציב את הנתונים החדשים בביקוש המרשלי ל- X ומוצא את נקודת הצריכה החדשה. השאלה שלי היא כזו: באיזו סיטואציה אדרש לפתור מחדש את בעיית הפרט?
תודה רבה!
דניאל
