אהלן ניר,
טענת שבמצב של קצועת ניוד בהשוואה למצב של שע״ח קבוע כל הסימנים דומים בדיוק למצב בסעיף ב׳.
למה זה נכון לגבי יתרות מט״ח?הרי ברצועת ניוד יש קנייה של מט״ח(בניגוד לשע״ח נייד) ולכן אנחנו לא יודעים אם קנו יותר מט״ח בשע״ח קבוע או ברצועת ניוד.
תודה רבה,
גל
היי גל,
לא הבנתי את שאלתך. במשק עם שע"ח נייד הבנק המרכזי לא קונה מט"ח כתגובה לשינויים בשער החליפין.
בסעיף ג׳ נכתב: ״לאחר ההרחבה המוניטרית של המשק הגדול, מגיע שער החליפין לגבול הרצועה והבנק המרכזי של המשק הקטן נאלץ לפעול בשוק מט"ח״
הסיבה לכך, לפי הבנתי, היא שהגעה לגבול התחתון גוררת את המשק להתנהג כמו במשק עם שע״ח קבוע. כלומר, הם קונים מט״ח כדי להגדיל את הביקוש.
השאלה שלי היא, איך אתה יודע שיתרות המט״ח במצב של רצועת ניוד קטנות ביחס לשע״ח קבוע? הרי בשניהם הבנק המרכזי קונה מט״ח ואנחנו לא יודעים באיזה מצב הכמות גדולה יותר. אני סימנתי ״?״ במשבצת יתרות מט״ח.
היי גל,
עכשיו הבנתי אותך. בטעות בפעם הראשונה חשבתי שאת מדברת על שע"ח נייד ולא על רצועת ניוד.
אני יכול לדעת בוודאות שברצועת ניוד הבנק המרכזי קנה פחות יתרות מט"ח ביחס לשע"ח קבוע מהסיבה הפשוטה שבשע"ח קבוע הוא קונה יתרות מט"ח לאורך כל התהליך ואילו ברצועת ניוד בחלק מהזמן שער החליפין הוא נייד ורק "מתישהו" הוא מגיע לגבול הרצועה. לכן ברצועת ניוד הבנק המרכזי לא קונה מט"ח לאורך כל התהליך אלא רק לאחר ששער החליפין מגיע לגבול הרצועה.
מקווה שהבנת.