היי ניר, 2 שאלות בבקשה.
1. בפרק 9 אנחנו רואים שמדיניות מוניטרית יכולה לשנות את התוצר בשיווי משקל. איך זה מסתדר עם מה שלמדנו בפרקים קודמים על כך שגדלים נומינליים לא יכולים להשפיע על גדלים ריאליים.
2. כשיש שינוי בביקוש לתוצר בשוק הסחורות בעקבות שינוי בריבית אתה מזיז את עקומת הביקוש לתוצר למעלה או למטה ובמקביל לעקומה הקודמת (עם חותך יותר גבוה/נמוך). למה זה ככה? הביקוש האוטונומי לא השתנה אז למה הגרף יוצא מנקודה אחרת והנטייה השולית להוציא כן השתנתה אז למה השיפוע לא משתנה?
תודה
היי נדב,
1) השאלה הראשונה בדיוק נוגעת בהבדל בין המודל הקלאסי למודל הקיינסיאני. לפי המודל הקלאסי גדלים נומינליים לא משפיעים על גדלים ריאליים.
לפי המודל הקיינסיאני גדלים נומינלים כן משפיעים על גדלים ריאליים.
במציאות המודל הקיינסיאני נכון לטווח הקצר ואילו המודל הקלאסי נכון לטווח הארוך. כלומר, לגדלים נומינליים יש השפעה ריאלית בטווח הקצר אך בטווח הארוך ההשפעה הזאת מתבטלת.
2) כאשר יש שינוי בריבית , הנטיות השוליות (mpc, mpi וכו) לא משתנות ולכן מדובר באותו שיפוע, אך הביקוש להשקעה משתנה ולכן העקומה זזה במקביל.
במשק עם שוק כסף, הביקוש האוטונומי כולל בתוכו את הרגישות של ההשקעה לריבית. לדוגמא, אם פונקציית ההשקעה היא: , אז הביקוש האוטומטי כולל את
מקווה שהבנת