חדש בסטאדיס! חוגי העשרה בספרדית לדוברי מתמטיקה. לחצו כאן
חזור

שאלות בנוגע למאקרו עברית - חלק שישי

היי,


מספר שאלות לגבי פרק 6, חלקן אמנם עלולות להישמע טריוויאליות אך אני בכל זאת רוצה לוודא שהבנתי:


 


1.) שאלה כללית 1: B נקבע על ידי סכימה של C ו – D. למה משיכה של כסף מהבנק על ידי הציבור נחשבת עירוי פנימי שלילי? השינויים ב – C ו – D לא אמורים לבטל זה את זה? 


 


2.) "תמחור איגרות חוב":


דקה שלישית: למה אין לנו ריבית בדוגמה, אלא רק תשואה? ומה הכוונה בהוספת הנתון על התשואה של אגרת החוב? (הרי מי שיקבל 110 בתקופה 1, מן הסתם ייהנה מתשואה של 10% גם ללא הנתון הזה).


דקה שביעית: הקביעה שלך שתשואה שנתית של 10% = תשואה של 10 שקלים כל שנה לא ברורה לי. התקבולים לא אמורים להיות לפי תשואה מצטברת?


 


3.) "שאלה ממבחן", חלק שני של פרק 6: ההשפעה של עלייה \ ירידה בתשואה על עלייה \ ירידה במחיר האיגרת היא כאשר אנחנו בוחנים שינוי בתשואה באותה נקודת זמן, נכון? היא לא נועדה כדי להשוות תשואות בין שתי תקופות, כי אחרת התשובה ב"שאלה ממבחן" הראשונה בחלק השני של פרק 6 הייתה "לא ישתנה". האם אני צודק? 


 


4.) שאלה כללית 2: מדוע הריבית שנקבעת בשוק ההון הראשוני היא דווקא הריבית הריאלית ולא הנומינלית? האם יש לכך הסבר כלכלי? 


 


תודה מראש!


דניאל

תגובות

היי דניאל,

1) נראה לי שהתכוונת ל-M (כמות הכסף). B זה בסיס הכסף (רזרבות ועוד מזומנים בידי ציבור).
השינויים לא מבטלים זה את זה כי כאשר הציבור מפקיד כסף, B קטן ו-D גדול ביותר (הסיבה: יחס הרזרבה קטן מ-1 מאפשר לבנק המסחרי להלוות יותר מהרזרבה שיש לו).

2) התשואה נגזרת מהתשלום העתידי. אם קניתי איגרת חוב ב-100, והיא משלמת 110 לאחר תקופה --> התשואה היא 10%. זה לא נתון אלא תוצאה. 

לגבי שאלתך השנייה - התשואה לא אמורה להיות מצטברת אם משולם תשלום באמצע הדרך.
לדוגמא: אם קנית איגרת חוב במחיר של 100, אתה יכול לקבל 10 שקלים לאחר שנה ו-10 שקלים לאחר שנתיים.
לחלופין אתה יכול לקבל 21 ש"ח לאחר שנתיים. זה תלוי בתנאי האיגרת.

3) לא כל כך הבנתי את השאלה. אשמח אם תפרט את כוונתך.

4) אין לכך הסבר מציאותי. זאת פשוט תוצאה של המודל. 

מקווה שהבנת את תשובותיי. אם לא אשמח אם תרשום לי.