היי ניר,
1. בביקוש גמיש לחלוטין, האם זה נכון שהצרכנים יצרכו גם במחיר הנמוך מ"p אפס" שממנו יוצאת עקומת הביקוש - כלומר הגמישות מתייחסת רק למחירים הגבוהים מ"p אפס" ? (פשוט ראיתי באחד הסרטונים שאתה מניח כך, וזה הגיוני אך לא אינטואיטיבי מבחינת הגרף שכן נראה כי יש רק מחיר אחיד וקבוע)
2. בשאלת מוח חריף, בנושא שווי משקל בתחתרות משוכללת: האם תמיד כאשר בודקים גמישות ביקוש ביחס להכנסה - חייבים לבדוק באותו המחיר לפי עקומות הביקושות השונות (הישנה והחדשה) ? לעניין השאלה עצמה - היה שינוי בביקוש כתוצאה משינוי בהכנסת הצרכנים (גדיול ב 50%) וכנל כמות שיווי המשקל גדלה ב 50%. המהלך שעשית היה- למצוא את כמו שיווי המשקל החדשה, לבדוק מה המחיר שלה, ואז בדקת בהשוואה לעקומת הביקוש הישנה את הכמות שלה - במחיר הזהה.
3. בוידאו על קשר בין גורמי הייצור - כאשר את כותב את הנוסחא הרלוונטית תחת שוק המוצר ותחת שוק העבודה, ראיתי שאתה מניח שכשאר השכר עולה ישנה השפעה ישירה על העלות השולית. אך לא ראיתי התייחסות לעובדה שמה שהעלה את השכר היה הקיטון בהיצע העובדים (או כמות העובדים בשווי המשקל) ודבר זה מעלה את התפוקה השולית של העובדים - ואז לא בהכרח העלות השולית עולה. יתכן שפספסתי משהו בהסבר הזה.
4. האם פרט למקרים שבהם יש מס או סובסידיה (אשר משפיעים על הביקוש או ההיצע באופן יחסי ובשל ששינוי יחסי בביקוש לא יהיה שווה לשינוי יחסי בהיצע) ואז לא ניתן לשרטט את השינוי היחסי בעקומות, ניתן בכל שאר המקרים - בעיקר בגמישויות להסתמך על כך שהחותך של הציר האנכי - הן בעקומת הביקוש והן בעקומת ההיצע יוצא מאותה הנקודה?ואז כן נכון לשרטט שינוי כללי על הגרף - כלומר עקומה שיוצאות מאותה הנק כאשר השיפוע שונה בשיעור השינוי.
תודה בן !
